למה חשוב להעסיק אנשים מקצועיים

 מקצועיותם של העובדים הינה תנאי חשוב לביצוע עבודות ברמה גבוהה

גם מנהל העבודה הטוב ביותר, המקצועי ביותר, המשכיל ביותר, יכשל במילוי תפקידו ובריצויו של הלקוח אלא אם יעסיק תחתיו עובדים מקצועיים. הסיבות לכך מגוונות, אך בראש ובראשונה יש לזכור כי למרות שהתקשורת עם הלקוח והאחריות על הפרויקט הינה של המנהל, מבצעי העבודה בפועל הם העובדים. ישנם תחומים רבים בהם עניין זה מורגש ביתר שאת, בעיקר כאלו אשר קשה לקבלן או מנהל עבודה לפקח ולשים עין על כל שעל בעבודה. תחום האיטום (בין אם איטום גגות, קירות מרתפים וכו) ותחום הבנייה בכלל הינם שני תחומים בהם אין ביכולתו של הקבלן לעקוב בו זמנית אחר פעולות העובדים, גם אם יש לו הידע הנחוץ לכך (ופעמים רבות אין זה כך).

roof-1252356__180

בתחום האיטום, העסקת עובדים מקצועיים הינה בעלת חשיבות רבה במיוחד

כאמור, תחום האיטום בכלל ואיטום גגות בפרט הינו תחום בו העסקת עובדים מקצועיים הינה בעלת חשיבות רבה במיוחד. הסיבות לכך כוללות בין השאר:

  • עבודה עצמאית: עבודות איטום גגות נעשות לרוב על ידי צוותים קטנים או על ידי עובד בודד על כל גג. לכן, מנהל העבודה סומך בצורה מוחלטת על מקצועיותם של העובדים, ויכולתם לבצע את העבודה בסטנדרט הנדרש.

  • ידע: איטום גגות עושה שימוש במגוון חומרים כימים, אשר רק שילוב נכון ומדויק שלהם יבטיח איטום מושלם. לכן, על עובדי האיטום להיות מקצועיים וללמוד על החומרים החדשים בשוק, ועל אופן השימוש הנכון בהם.

  • בטיחות: חומרי האיטום השונים עשויים להיות רעילים ומסוכנים. עובדי איטום גגות מקצועיים ידעו לדאוג לבטיחות הדיירים ולהזהירם, ולדאוג לבריאותם שלהם על ידי לבישת בגדי מגן נדרשים. 

יש לבחור תמיד בחברה אמינה ומקצועית, אשר ניתן לסמוך עלייה עד לאחרון העובדים

אין ביכולתנו לדעת על מקצועיותו של כל עובד. לכן, בבחירת חברה לאיטום גגות בחרו חברה מוכרת, מקצועית וותיקה. ניסיון החברה, והעובדה ששרדה בעולם תחרותי כמו בענף איטום גגות כל כך הרבה שנים, מוכיחים כי עובדיה פועלים ברמת המקצועיות הגבוהה ביותר.

industry-611668_640

פיתוח טכנולוגיות מתקדמות והצלחת משלוחים בפארקי תעשיה

לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות והצלחת משלוחים מהירים בפארקי תעשיה, דרוש תכנון יותר טוב בכל הרמות.

בשנת 1968 מלבין וויבר ציטט את בזיזנסקי באומרו שהחברה נכנסת לשלב מטמורפי בתולדות האדם, שלב מהפכני יותר מהמהפכה הרוסית והצרפתית. לפי נבואת בזיזינסקי יהיה מעגל קונדרטיף שבו שרשרת החידושים מנבאת מהפכה תעשייתית, הנסיגה הכלכלית והפסיביות יוחלפו בהמצאות טכנולוגיות ועידן של אופטימיות.

אפילו בשנות ה-60, בתקופת וויבר, הייתה תקופה של צמיחה וציפייה וודאית של עלייה בהשפעה המערבית במידה רבה, גישה שהייתה מלווה בשאננות יותר מאשר אזהרה לפי בזיזינסקי, השאננות בגישה שהעתיד ידאג לנו, שחוסר התעסוקה להבדיל מאבטלה ישחרר את הגבר המערבי מנטל האתיקה הקלוונסטית בעבודה, וזמן פנוי יצירתי יהפוך לנורמה. לא הייתה מחשבה על מיתון עולמי, ואינפלציה מסחררת, של אבטלה מסיבית, או לנסיגה התעשייתית המהירה של הסקטור המשני שחווים אותה בימינו. יכול להיות שהיו צריכים לצפות מצב זה. חוזי עתיד היו יכולים לנבא אותה רק מהסימנים הכי פשוטים.

בין אם המהפך הכלכלי והחברתי מתרחש או שהעולם המערבי חווה אוטונומיה מסורתית בסדר הכלכלי שלו, זהו מקום לוויכוח. אך מה שבטוח, הוא הסימנים של פאניקה  שנוצרים, סימנים מקומיים, למשל, במאבק הנוכחי בין הרשויות המקומיות, בין סוכנויות לכאורה ציבוריות ובין המגזר הפרטי לביצוע קפיצה רצינית בחושך בענף הטכנולוגי והמדעי. אכן אזורים אלה של תל אביב שהכי מושפעים מהנסיגה הכלכלית, (הערים התעשייתיות הגדולות) מנסות להאיץ את המהפכה של בזיזינסקי ע"י אחיזה בטכנולוגיות הגבוהות, במיוחד פארקי תעשייה וטכנולוגיה, כטיפול יחיד להישרדות עתידית. אין להם את הזמן כנראה להערכה מתונה, ומציאת אופציות נוספות. קולות ומשרות דרושות עכשיו. איבדו את הנקודה שבלי תמיכה של מסגרות תכנון כלכלי ואזורי מקוריות אין להם עתיד. השוק עובד יותר מדי חזק כנגדם.

עידן העיר התעשייתי הישנה יסתיים. ההפתעה היחידה שעיכול הנקודה הזו יבוא כהפתעה, כי , לראייה הנסיגה של הסקטור התעשייתי המשני אינו אירוע לא צפוי, אינו פחות צפוי מהמהפכה החקלאית לחברה תעשייתית קפיטליסטית. מיקום וצורת התעשייה הבריטית הוא ביטוי של השינויים החברתיים והטכנולוגיים שהתרחשו לפני 150 שנה. השינויים החברתיים והטכנולוגיים בימינו יש להם אותה השפעה דרמטית על הגורמים המבניים של התהוות התעשייה, ועל סיבת קיומה. בנוסף לנסיגת הערים התעשייתיות הוותיקות, היה מהפך יחסי בייעוד הערים התעשייתיות מהדור השני, בהתבסס על הנדסה קלה, בגלל תחרות מתגברת בשאר העולם. תחרות שבעיקרה מכלכלות  תעשייתיות חדשות במזרח הרחוק ומדינות העולם השלישי. הירידה בתעסוקה בסקטור המשני מקורה בתחרותיות בין יצרנים בעולם וקדמת הטכנולוגיה שמרשה לתעשייה שורדת לתפקד בפחות כוח עבודה.

שיפור טכנולוגי יש לו שתי מטרות מרוחקות: טכנולוגיית ידע, תעשיות מבוססות ידע המסתמכות על יישום ידע להמצאה ובונים מגוון מוצרים. וביוטכנולוגיה המבוססת על תהליכי אנרגיה להמצאות רוקחיות או כימיות, פיתוח חומרים חדשים, והנדסה גנרית. סקסון 1982 טוען שיש טווח ענק של פעילויות נוכחיות או אפשריות המוסווית בידע וטכנולוגיות ביולוגיות ונידונות לשינויים מהירים עם התקדמות הטכנולוגיה.

פארקי תעשייה ומדע מציעים אחד הפתרונות לביקושים הכלכליים החדשים. פיתוח ויישום הטכנולוגיות החדשות חיוני לכלכלה הבריטית, כמו גם תרגום הצרכים הפיסיים למיזמי פיתוח. צריך להדגיש שפארקי התעשייה והטכנולוגיה הן רק דרך אחת מרבות לעידוד הטכנולוגיה. בכל מדיניות כלכלית אזורית או לאומית, חשוב שפיתוח פארקי תעשייה וטכנולוגיה יהיה בנוסף וצמוד לפיתוח מיזמים טכנולוגיים נוספים. העדפות המיקום של מייסדי פארקי התעשייה, ותעשיות הייטק שירצו למשוך, משתנות לפי תכנון מבני מדויק ומדיניות אזורית. הם יכולים להוות בסיס לצמיחה כלכלית באזור, אך אינם הפתרון להתאוששות כלכלית. שלטונות מקומיים לעתים מושכים אליהם כמה שיותר חברות שלעתים יכולים להיות מתוך שיקול לקוי.

Station, Tracks, Rail, Railroad, Train

איך פארקי תעשייה בוחרים מיקום? מה התכונות הפנימיות של העיר הנבחרת? לא מפתיע שהתקשורת היא האלמנט הכלכלי המוכח כהכי חשוב, תוך דגש על הכבישים המהירים והקרבה לנמל תעופה בינלאומי ( לא ימי או רכבת כפי שהיה במהפכה התעשייתית הראשונה). בנוסף לאלמנט הסביבה הטבעית והחברתית ( אוניברסיטאות, מוסדות חינוך גבוה, מוסדות מחקר, וכוח עבודה מיומן). ערים בגודל בינוני ולא גדול מציעות את הפוטנציאל הכי גבוה יחסית לגודלן, זמינות שדות ירוקים בפרברים במיקומים נוחים ביותר, וגישה לתשתית החברתית הדרושה (אזורי דיור באיכות טובה, בתי-ספר ומתקנים ציבוריים). אך פיתוחי הייטק עתידיים לאו דווקא צריכים מיקומים כאלה. הדבר יהיה תלוי בגורמים שונים דוגמת מיקום אוניברסיטאות או מוסדות מחקר, או במקרים אחרים לשטח מסחרי זמין. כך שמדיניות כלכלית תלויה בייעוד החברה שלפיו נקבע המיקום.

מקור פארקי התעשייה בארה"ב אשר פותחו דרך אוניברסיטת סטנפורד, קלפורניה ו- MIT, מסשוסטס.  הקשר בין פארקי התעשייה לאוניברסיטאות הוכר לראשונה במכתב הרולד ווילסון 1966 שהחיש את האוניברסיטאות לפתח פארקי תעשייה משלהם ולעודד צמיחת ענף ההיטק. קונספט פארקי התעשייה מעלה תמונה של נוף מעוצב וטבעי מושך, עיצוב בניינים באיכות גבוהה, כיסוי שטח בצפיפות נמוכה וכוח אדם מיומן. אך לא כל פארקי התעשייה בתמונה הזו, ניקח לדוגמה חלק מעמק הסיליקון עדיין באיכות נראית נמוכה. קצב הכישלון של פארקי תעשייה בארה"ב גדול, אפילו אזורים עם איכות סביבה גבוהה. סיבה חשובה לכישלון לעתים היה טיב השיפור, שלעתים היו לפי אופי מסחרי ספקולטיבי לחלוטין, מוצגים בתמונה מסחרית מבריקה בתקווה למשוך תעשייה מודרנית כלשהי. הצגה כזאת נעשית בחפזון כדי להגיע ראשונים, ולא בהתבסס על מודעות נכונה לפקטורי העזר הנחוצים להצלחה, דוגמת היעדר: כוח עבודה מיומן,דיירים פוטנציאליים, תשתיות נחוצות, רשתות תחבורה. וקיום יותר מדי שווקים חלופיים מתחרים. מתוך הכישלון מצאו כי מרכיב חשוב להצלחת פארקי התעשייה הוא קרבתם לאוניברסיטאות שיש להם קשר קיים בין התעשייה לידע, ותמיכה במחקר ופיתוח מיזמים.

הגדרת פארק מדעים לפי worthington1982: תפקודית, התאספות של ארגוני מחקר ועסקים מסורים לפיתוח רעיונות מוכחים מדעית משלב המעבדה ועד לשלב המסחרי של הייצור. פיסית, קבוצה של משרד קטן עד בינוני ומבנה דמוי  מעבדה במבנה עם איכות גבוהה. מיקום, ביחס קרוב לאוניברסיטה אחת או יותר, למרכז מחקר או פוליטכניון.

מעטים הם פארקי המדע המקיימים כל ההגדרות האלה. ורק בשנים האחרונות בבריטניה התחילו אוניברסיטאות להתעניין בקונספט פיתוח פארק מדעי משלה, רק שלושה הצליחו: Cambridge, Heriot Watt  ו- Aston.

Library, Books, Knowledge, Information, Bookshelves

הגדרת מרכז פיתוח הייטק High-tech development center :

  1. מרכז חידוש, ליד או בתוך קמפוס אוניברסיטה, המספקת יחידות קטנות לפירמה הצומחת בהתבסס על מחקר או מומחיות באוניברסיטה. בד"כ אינם ממציאים ראשוניים אלא מפתחים המצאות לשלבי המוצר המסחרי הסופי. ולא רק במוצר עצמו, אלא החידוש גם באריזה או בשיווק המוצר. ומתמקמים בד"כ בבניינים קיימים כמו מחסנים גדולים.
  2. פארקי מדע ותעשייה הן פיתוחים מתוכננים לפירמות צומחות או מבוססות בתחום המחקר והפיתוח ואפשר בשילוב עם מעבדות מחקר באוניברסיטה או מרכזי עזר. להם בתי מלאכה, מעבדה ופונקציות משרדיות. לפי הגדרת וורטינגטון, הם השקעה משותפת בין המגזר הפרטי ומוסד לחינוך גבוה, למרות שאין להם צורך במימון או תמיכה של המוסד החינוכי.
  3. פארקי טכנולוגיה מכילים מוסדות המתבססים בעיקרם על מחקר קיים, אפשר בשילוב אוניברסיטה. להצלחה דורשים דיור ברמה גבוהה קרוב מאד, ואוניברסיטה או מרכז מחקר ברדיוס 30 מייל. אופי הסביבה הפיסית והחברתית הזו נועדו למשיכת צוות עובדים מקצועי ומדעי. פיתוחים אלה מתבצעים במבנים בצפיפות נמוכה.
  4. פארקים מסחריים/עסקיים, דורשים סביבה באיכות גבוהה, צפיפות נמוכה ובתי מגורים מיועדים לחברות מסחריות הדורשות מראה יוקרתי וכוח עבודה גדול. אינם זקוקים לקרבת מוסד אקדמי אך צריכים להיות אטרקטיביים למגוון מייצרים, מוכרים, פונקציות שירות ותמיכה מקצועיות.
  5. נכסים תעשייתיים מתקדמים. לעתים מוצגים כפארקי מדע למרות שאין להם קשר ישיר להייטק, איכות העיצוב והמראה הרוויחו מהסטנדרטים הנראים שנקבעו ע"י תכניות טכנולוגיות מקוריות.

במגוון הטכנולוגיות הגנריות אין הגבלה למספר האתרים המוקמים. אך השוק בבריטניה הופך לתחרותי מאד. להישרדות ושגשוג בתחום זה, על כל פירמה להגדיר לאיזה סקטור היא שייכת ומה יעדיה. בהקשר הזה סיגל 1982 הבחין בין שלושה יעדים:

  1. עידוד מעבר הטכנולוגיה וקישור בין משאבי אוניברסיטה לפיתוח של החברות.
  2. עידוד מיזמים ומבנים טכנולוגיים.
  3. משיכת פרויקטי מחקר ופיתוח של חברות גדולות.

חשיבות תופעת  High Technology אינה בוויכוח הסימנטי על הגדרות פארק המדע, ולא במאבק המסחרי והעירוני להשיג נתח בשוק ההיטק בכל מחיר, אלא באופי עצור- לך, שהופך ביקוש עתידי ללא וודאי ומגדיל את קצב הכישלון של פיתוחים לא מובנים או ממוקמים לא נכונה. השוק זהיר בקשר לתחזיות לזמן הארוך בהתרחש שינוי מהפכני או חדשני. בטווח הקצר גם, יש מגבלה למספר האתרים הדרושים, לוקח הרבה זמן לתועלות להפוך לחומריות. החלטת המיקום של מרכזי ההמצאות אינה צפויה מראש. ראה דוגמה באתר קריטריון המתמקד בתרומת גישה לכביש או לאוויר ביחד עם קרבה לאוניברסיטה או סביבה באיכות גבוהה, הם גורמי מיקום מושכים חברות. אך לא מספיקים לבדם. לפי מחקר קיבולת ההמצאות של אזורים שונים, הם נבדלים באופן חומרי.  הול ומרקוסון 1982 טוענים כי תעשייה חדשה תקום כתוצאה ממחקר אוניברסיטאי, ותעשיות טכנולוגיות יתפתחו מסביב למוסדות ואוניברסיטאות יוקרתיות. מכאן נראה חשיבות הקרבה של האוניברסיטאות לתעשייה ולפי פרופסור טירמן, האוניברסיטאות הן יותר ממוסד להשכלה, הן גורמים משפיעים עיקריים על כלכלת המדינה, המשפיעים על מיקום התעשייה, קבוצות האוכלוסייה ואופי הקהילות. הן משאב טבעי לתעשייה.

פיתוח ה- high-tech בבריטניה עדיין בראשיתו, יצירת קשר אקדמי תעשייתי מאד חיוני להצלחת התעשייה, כמו גם בחירת המיקום הנכון. ישנם פקטורי מיקום מאד משמעותיים אך אינם מספיקים לבדם להחלטת השקעה בפארק תעשייה מכל סוג. למשל פקטור חשוב הוא של מימון ההשקעה. לרוב פיתוח בתחום הטכנולוגי במיוחד כשמערב קשר למוסד חינוכי גבוה, כרוך בקשיי מימון. אין מקור מימון אחד גדול, יש המקבלים תמיכה מסוכנויות ממשלתיות למחקר ופיתוח, יש מקרנות יזמות, תמריצים ממשלתיים או מהמועצה האזורית, שירותי כוח אדם, ועוד…

כחלק ממדיניות הממשלה היא לעודד השקעות ומחקר ופיתוח ותחרותיות בתעשייה הטכנולוגית. סוליסברי מונה חלק מתמריצי הממשלה לפיתוח ויישום טכניקות חדשות:

MAP- Micro-electronics Applications Project.

MISP- Micro-electronics Industry Support Programme.

לשתיהן מטרה להגביר מודעות התעשייה ליישום ופיתוח מוצרים והתהליכים המלווים את הטכנולוגיות החדשות האלה. עוד דרכי תמיכה של עידוד פיתוח תוכניות חומרה, נקודת ייעוץ טכנולוגית ( ייעוד מומחי מחקר בריטיים לסחר והתעשייה), מרכזי ייעוץ מחשוב (מייעצים על השימוש בטכניקות מחשוב מתקדמות ועיצוב תכניות מחשבים לפירמות אחדות), רובוטיקה (תמיכה תעשייתית לייצור ופיתוח ע"י רובוטים), ותכנית כללית לסיוע למחקר ופיתוח. ועוד תכניות למערכות ייצור גמישות, ביוכימיה, סיבים אופטיים וטכנולוגיית מידע.

כל זה מתווסף לתמונה כללית לא מתואמת, כאוס במיקום, והימור במימון. השוק מגיב אך אינו יעיל ומשאבי ההייטק יותר מדי חשובים מלבזבזם על סיוט כלכלת שוק פתוח Laissez-faire. אם מדובר בוויכוח נוקשה לטובת תכנון אזורי  חזק אז שיהיה. כמה אזורים כבר יש להן יתרונות ברורים. עמק התימס יש בו אוניברסיטאות, ה- M4 יש בו שדה התעופה היתרו, סביבה מושכת, דיור באיכות גבוהה, השקעה מבוססת בתעשיית ההייטק. אך הגדלת ההשקעה צריכה תמיכה, כיוון ומבטחים של תכנית אזורית כמו אזורים שאין בהם גורמי משיכה כאלה. רק דרך דרכים כאלה של בקרה והכוונה ניתן להימנע מהחסרונות החמורים, והפוטנציאל העתידי האמיתי של ההייטק בבריטניה מושג.

אך מאד מסוכן לנסות לנבא במדויק את התחזית המרחבית העתידית של פיתוח ההייטק. עידן של מימדים חדשים בפתח. בזיזינסקי כיוון אליו אך במלים של וולירי 1962, אם החוויה ההיסטורית חולפת, התוצאה תבגוד בכל הציפיות ותשנה את כל התחזיות.

building-690915_640

ההתרחבות גלובלית של טבע

טיעונים בעד התרחבות גלובלית של טבע:

  1. הזדמנויות לצמיחה בשווקים אסטרטגיים – רכישות מסייעות לטבע לשמור על מעמדה כחברה מובילה גם בשווקים אחרים, מעבר לארה"ב. כמו אירופה ויפן. כמוכן הרכישות מובילות לגידול בהכנסות ולתרומה חיובית לרווח, כלומר לצמיחה כלכלית של החברה.
  2. שיתופי פעולה וחתימה על הסכמי רישוי שונים מאפשרים לה להציע מגוון רחב יותר של תרופות גנריות ומקוריות, ולזרז פיתוחים מורכבים. (הרכישה של באר הניבה השקת גרסה גנרית ל Topamax, באר זכתה בבלעדיות אך לא יכלה להשיק את המוצר בגלל מחסום טכנולוגי, ואילו לטבע היתה הטכנולוגיה אך לא הבלעדיות, השילוב אפשר להשיק את המוצר, שאף אחת מהחברות לא היתה יכולה להשיק לבד).
  3. שימוש ביכולות ובידע של חברות מקומיות, הן בנושא השיווק והן בנושא הייצור המקומי יאפשר להפחית עלויות ולייעל מהלכים.
  4. פיזור סיכונים – ההתרחבות של טבע למגוון רחב של שווקים מקטינה את הסיכון לדעיכה של החברה במקרי משבר בשווקים מסוימים.

טיעונים נגד התרחבות גלובלית של טבע:

  1. גניבת ידע – שיתופי הפעולה עשויים לגרום לבריחת ידע, לתחרות עם חברות מקומיות מתחזקות ואפילו לגניבת ידע.
  2. קיימת חשיפה לתנודות בשערי המטבע השונים, טבע מתרחבת למספר שווקים בעולם, עם מטבעות שונים, הייצור והפיתוח נעשים במספר מקומות בעולם, ושחיקה של מטבע מול מטבעות אחרים יכולה לפגוע ברווחיות. (כך למשל ברבעון הראשון של שנת 2009 הצביעו המכירות באירופה על צמיחה של 24% במונחי מטבעות מקומיים  לעומת שנה קודמת, אך השפעת שערי החליפי גרמה לכך שהצמיחה הדולרית היתה 3.7% בלבד.
  3. חשיפה למשברים בשווקים זרים. (כמו גרמניה, השוק הגרמני צפוי להצטמצם בשנים הקרובות ויש בו גם לחץ מחירים)
  4. חשיפה לנזקים בעקבות ניהול כושל של חברות נרכשות, תהליך ההתרחבות דורש צעדי התייעלות כואבים שעשויים לעיתים לערער את היציבות של החברה והמעמד בשוק הבינלאומי.

 

שאלה 2

תהליך הגלובליזציה שמתרחש בעשורים האחרונים מונע בזכות היתרון הכלכלי הגלום בו. הפיכת חברה לחברה רב לאומית שמתייחסת לעולם ככפר גלובלי קטן – מייצרת במדינות בהן כוח עבודה בלתי מיומן וזול, מנהלת מרכז מו"פ במדינות בהן יש כוח אדם מקצועי, מנהלת מס' מרכזים לוגיסטיים ומשווקת במדינות רבות מוצרים שלה, או מותגים בינ"ל שרכשה את הזיכיון להפצתם.

בצורה זו מתאפשר לה לנצל את היתרון היחסי שיש בכל מדינה,להוזיל עלויות ייצור, ולהפוך לחברה תחרותית שמקסמה את הפוטנציאל והיתרון היחסי שלה בזכות החשיפה לעולם הרחב.

לתהליך הגלובליזציה תרמו מס' מהלכים:

  • מהלכים שעודדו את שבירת ה"חומות בין המדינות" בהם מעבר לשע"ח נייד – מדינות רבות מאמצות מדיניות של מינימום התערבות בשער החליפין דבר שמאפשר יציבות פיננסית וביטוי של כוחות השוק ולא של החלטות של נגיד זה או אחר שעשויות להשפיע על הפעילות הכלכלית של החברות הבין לאומיות .
  • אלמנט נוסף שתרם רבות למגמת מעבר מחברה לאומית לרב לאומית הינו הוזלת עליות ההובלה. ברגע שעלויות ההובלה אינן משמעותיות אין יתרון בלהישאר מקומי ולייצר בסמוך לשוק, נפרצת הדלת אל העולם הגדול – קטן.
  • ארגון הסחר העולמי – גוף שתומך ומקל על אפשרות הסחר הבינ"ל בכך שמאגד תקנות בנוגע להסכמי סחר וייצור בין מדינות, מתקין תקנות המגבילות את התערבות ממשלתית, מיישב מחלוקות בין מדינות בנושא סחר ופעילות רב לאומית .
  • בזכות התפתחויות הטכנולוגיות והשינויים מרחיקי הלכת בתחום התקשורת ניתן להפריד בין פונקציות שונות – יצור , הפצה , מו"פ ומטה .

 

פירמה בבואה לבחון פעילות גלובלית נדרשת למודל ה-OLI כפי שלמדנו במאמר "Multinational Firm's Location preference for regional distribution center: Focus on Northeast Asian Region", במסגרתו מוצגות 3 קבוצות של גורמים לבחינת אפשרות לפעול בשוק הגלובלי שצריכות להתקיים כדי לצאת לפעילות גלובלית:

  • O- Ownership: גורמים ספציפיים של פירמה המאפשרים לה לצמוח יותר ממתחרים במדינת האם או במדינה המארחת על בסיס בעלות על טכנולוגיה, פטנט, מותג, מוניטין, הון אנושי, מומחיות בניהול, מו"פ וידע או משאב אסטרטגי אחר המקנה לחברה יתרון יחסי.
  • L– Location: יתרונות מיקום. כדי להתמקם באזור מסוים או במדינה מסוימת (מארחת) וליהנות מהיתרונות של המיקום (יתרון לגודל שוק ופוטנציאל צמיחתו, כוח עבודה זול ומיומן , קירבה לחו"ג ולשווקים, איכות סביבה, תשתיות, קרבה לנמלי ים, אוויר, מדיניות ממשלה, יתרונות חיצוניים (אגלומרציה) )  על חברה בין לאומית לבחון גורמים אלה ולהחליט על אפשרות התרחבותה.
  • Internalization : גורם הקשור לחיפוש יתרון התרחבות -"כיצד"- FDI –הקמת מפעל במדינה המארחת בבעלות מלאה (חברות בת כולל מיזוגים ורכישות) לעומת צורות אחרות של התרחבות כמו יצוא "מסירת מפתח", רישוי בין לאומי, זכיינות , מיזם משותף, ברית אסטרטגית. על ידי השקעה ישירה חברה בין לאומית צופה לתשואות גבוהות ולתקופת ההחזר של ההון המושקע קצרה יחסית לעומת צורת התרחבות אחרת. ההשקעה הישירה בחו"ל יכולה להיעשות ברכיבים שונים של שרשרת הערך של המוצר: בייצור וגם בשלביו השונים של הרכבתו, בשיווק, הפצה, מו"פ, ברכישת מקורות חו"ג וכו'. החברה צריכה להביא בחשבון גורמים הקשורים בפשרה בין יתרונות FDI לעומת למשל זיכיון או יצוא בשל קיום מחסומי סחר במדינה או באזור או קושי למצוא זכיין אמין ומקצועי שלא יפגע למשל במוניטין ובשם הטוב של החברה. גורם זה מוגדר כגורם היצע (supply side).

 

יתרונות ליציאת חברות לשוק הגלובלי:

מנקודת ראות הפירמות:

  1. מיקסום רווחים – חברה כעת יכולה למקסם את הרווחים שלה ע"י התרחבות לשווקים בינלאומיים, הרחבת קהל הקונים שלה, הקמת מרכזי שיווק והפצה לוגיסטיים, יכולת ניצול המיקום של החברה והמוניטין שהמדינה בה היא עובדת רכשה בעולם. לדוגמא ישראל נהנית ממוניטין של חדשנות בתחום הייטק, הביטחון החקלאות והתפלת המים, בעוד השוק הישראלי קטן והתחרות עזה בין החברות, התרחבות לשווקים אשר מעוניינים בהיי-טק הישראלי או בייעוץ בלוחמת טרור לדוגמא, יכולים לנצל את המוניטין שיצא לישראל בעולם בתחום זה, על מנת להגדיל את רווחי החברה בשווקים אשר מעוניינים בשכירת שירותים וידע מהסוג הקיים בישראל. ללא השוק העולמי, היה קשה לחברות מעין אלו להחזיק מעמד בשוק קטן כמו ישראל, כעת חברות מכל העולם מגלות עניין בהיי-טק הישראלי, חברות אבטחה מעניקות שירותי ייעוץ ואבטחה לשגרירות ברחבי העולם ואימון חיילים בקולומביה, וחברות נוספות מייצאות תוצרת חקלאית ופתרונות השקיה והתפלת מים לארצות ברחבי העולם.
  2. השימוש ביתרון היחסי של כל מדינה מאפשר ייצור במדינה בה כוח העבודה בלתי מיומן זול , וניהול מרכז מו"פ במדינה בה יש כוח אדם מקצועי בעל ידע. כמוכן, מעבר לייצור מקומי בארצות היעד מאפשר הקטנת עלויות שינוע והפצה, הגברת מהירות הגעת המוצר ללקוח.
  3. שיתופי פעולה- הגלובליזציה תורמת לפריחת העסקים ולאפשרות של קיום שיתופי פעולה. שיתופי פעולה מתנהלים במספר מישורים:

שיתוף ידע- חברות יכולות לשתף או לקנות ידע בייצור, ניהול שיווק והפצה של מוצריה. ע"י כך חוסכת הפירמה עלות גבוה של מחקר ופיתוח ומקצרת משמעותית את הזמן בה היא מגיעה להישגים בתחומים אלו.

שיתוף שירותים- חברות יכולות לאחד כוחות עם חברות אחרות, ולהשתמש בשירותים אותה חברה מספקת, הדבר חוסך עליות  ותורם לרווחיות של החברות השונות. במיוחד חשוב שת"פ במקרה וחברה מחליטה להתרחב לשוק זר. שימוש בחברה מקומית, המכירה את הקהל המקומי, הדרך היעילה יותר לשווק את   המוצרים לקהל היעד, את חוקי הממשל המקומי, את הסוחרים המקומיים וחוקי תרבות שלא בהכרח ידועים לחברה חיצונית המגיעה ממרחקים.

שיתוף משאבים- חברות יכולות במסגרת שיתוף פעולה בינם, לבחור לשתף משאבים כספים והון להשגת מטרה משותפת.  שיתוף המשאבים נעשה לרוב ע"מ להשיג מטרה משותפת בין אם הפצרה מוגברת של מוצרים ויצירת רווח מוגבר לחברות ובין אם הקצאת משאבים משותפת לצורך מימון מחקר בנושאים שתורמים ליצירת רווח לחברות המשתתפות במחקר.

יתרונות לגלובליזציה מנקודות ראות נוספות:

המדינה האם – ידע שנרכש במקומות שונים בעולם חוזר אל מדינת המקור , הכנסות ממיסים בעקבות מיקסום הרווחים של הפירמות, חשיפת המשק למשקים זרים יכולה לפתוח פתח לשיתופי פעולה נוספים, הגדלת הייצוא ועוד.

המדינות המארחות –  השקעות זרות, זרימת הון, הגדלת הייצור והצריכה, גידול בגביית מיסים.

הצרכן – הגלובליזציה מעודדת תחרות שגורמת לירידת מחירים ומאפשרת חדירת מוצרים חדשים.

ההיבט העולמי – העולם נהנה מעידוד מו"פ מואץ, בנוסף, יתרונות הכלכליים מהווים גשר המאפשר להתגבר אולי על סכסוכים  בין מדינות שאינם בעלי אופי כלכלי .אף מדינה לא רוצה להישאר בחוץ ולא ליהנות מההתפתחות המואצת הגלומה בגלובליזציה ולכן יש לה אינטרס להצטרף לארגון הסחר העולמי , לאמץ תקנות מסחר ומגמות כלכליות בינ"ל בנוגע לניהול מוניטרי של הכלכלה . זה גשר באמצעותו ניתן ליישב סכסוכים נוספים שאינם בהכרח בעלי אופי כלכלי .

חסרונות ליציאת חברות לשוק הגלובלי:

מנקודת ראות הפירמות:

  1. חברה שיצאה לשוק הגלובלי חשופה למשברים בשוק המקומי בו היא פועלת, המצב הכלכלי של המדינה המארחת לא תלוי בה ואין לה שום השפעה עליו או יכולת להתגונן כנגדו. משבר בכלכלה המקומית פוגע בכל התעשיה וגם בחברות "מתארחות".
  2. חשיפה לשער חליפין ולתנודות בשע"ח שגם הן לא נתונות לשליטתה, גם אם משתמשים בגידור, יש לו עלויות גבוהות למדי.
  3. החברה מסתכנת בגניבת ידע, בפרט במדינות כמו סין שידועה במיוחד כבעייתית בתחום.
  4. החברה חשופה לתחרות מצד חברות מקומיות.
  5. החברה חשופה לתמורות ושינויים פוליטיים וחברתיים שחלים במדינה המארחת (הכתבה על התייקרות משמעותית של עלות הייצור וההובלה מסין). במדינות מסוימות קיים הסיכון שבגלל דחף רגעי של מנהיג יחוקקו חוקים ותקנות שיצרו את צעדי החברה.

מנקודות ראות נוספות:

המדינה האם – מסתכנת בבריחת מוחות, בגידול באבטלה בעקבות סגירת מפעלים עקב העתקת פעילויות ייצור, ירידה בצריכה ובצמיחה, ירידה בהכנסות מגביית מיסים.

מדינת היעד – חשופה לתנועות הון מסיביות פנימה והחוצה ללא אפשרות לנהל משטר פיסיקלי ומוניטרי יציב. תנועות הון שכאלו עשויות לגרור משברים כלכליים .